הכנה ללידה - המהפכה הגדולה

הכנה ללידה

הוא יגיד לך שלא צריך קורס הכנה ללידה, יסביר לך שהנשימות בכלל לא עוזרות, שגם ככה לא תזכרי כלום בלידה, ויוסיף בביטול "מה צריך לדעת? גם אמא שלי ילדה, ואז לא היו קורסים".. ואת תתקני אותו - תמיד הייתה הכנה ללידה, פשוט קרו לזה בשם אחר.

אז מהם הגלגולים שעברו על קורסי ההכנה ללידה, למה בעבר ילדו בבתי בושת ואיך דווקא הגברים היו אלה הצילו אותנו הנשים? יש המספרים שמיילדת יצאה מחוץ לחדר לידה כדי להודיע לבעל שנולדה לו בת.

"תודה לאל "הוא אמר למיילדת, "אתה שמח שנולדה לך בת", שאלה המיילדת "כולם רוצים בן"

"אם היה נולד בן, היה עובר את הגיהינום שאני עברתי בזמן הלידה של אשתי" ענה הבעל.

גבר שלא עובר קורס הכנה ללידה - באמת קשה לו.

אז זהו שקורס הכנה ללידה, נועד לשני בני הזוג, אך למרות חשיבות הקורס, רוב הגברים - נגד.

ומי שגורר את הבעלים לקורס זה לרוב אנחנו הנשים שלא רוצות ולא חושבות שאנחנו צריכות לעבור את זה לבד..

התירוצים של הגברים נגד הם רבים:

"גם אימא שלי ילדה ללא קורס הכנה ללידה"

"הנשימות בכלל לא עוזרות "

"בלידה בין כה לא זוכרים שום דבר"

לגברים אלו יש להשיב, שאימא שלהם כן עברה קורס, אולי לא במתכונת הזאת אבל בהחלט עברה הכנה ללידה.

מתי החל למעשה קורס הכנה ללידה?

מאז ומתמיד היו קורסי הכנה ללידה במתכונת זאת או אחרת. בעבר מיילדת הכפר הכינה את היולדת, האם הכינה את הבת או דודה את אחייניתה, והיולדת ילדה בבית בסביבה מוכרת, מוקפת בבני משפחתה הדואגים והאוהבים. בהכנה ללידה היה הסבר על התהליך, מה מצופה מהיולדת, מה מידת ההתערבות של המיילדת, מי יהיה נוכח, מה התחושות, והכנת מקום הלידה.

המהפכה החלה למעשה עם המהפכה התעשייתית במאה ה-19. זוגות עברו לעיר הגדולה, עזבו את המשפחה המורחבת, התומכת, וחיפשו מקום שיוכלו ללדת במקום בטוח, במקום לידת הבית שהייתה מקובלת בעבר.

בתי יולדות לא היו עדיין. בתי חולים שטיפלו בחולים כרוניים כמו חולי צרעת ושחפת, שנוהלו על ידי נזירות, התאימו את עצמם גם לקבלת יולדות. הנזירות קיבלו את הנשים ובנו להן אגפים נפרדים. היולדות הגיעו לבית החולים כבר חודש לפני הלידה. שכבו באולם אחד גדול, הנשים היו צריכות לשכב במיטה ולא להפריע לעבודת הנזירות. חשוב היה שיהיה שקט, ואסור היה לקמט את הסדינים המעומלנים. כשלנשים הין כאבים והן צעקו, נתנו להן אתר (Ether). כדי שתרדמנה וישרור שקט. הנשים הופרדו מבני הזוג ולא הורשו לראות אותם כל זמן שהותן בבית החולים, שלעיתים נמשך חודש. הנשים שהו בבית החולים כ-10 ימים לאחר הלידה, וגם אז הגברים לא הורשו להיכנס למקום. ללדת בבית חולים בו טיפלו הנזירות, היה תענוג מפוקפק ביותר.לנזירות לא היה ניסיון ליילד.היה חשוב לשמור על מראה אסתטי של האולמות הגדולים ועל שקט. לנזירות היה חשוב יותר להשרות את ידיהן בליזול, מאשר לעשות מסז', או לתמוך ביולדת בזמן הצירים. היולדות חיפשו להן מקלט במקום אחר. הן מצאו אותו במקום אחר ששם מותר היה לצעוק, מותר להסתובב, הן קבלו שם הרבה תמיכה והיה שם הרבה ניסיון - בתי בושת! אך הבושה, מה יגידו לצאצא שיגדל... היכן נולד, גרם להן להמשיך לחפש אלטרנטיבות טובות יותר. הנשים הגיעו ללידה עם אמונות, מסורת, מנהגים ותנוחות שונות שרכשו במהלך הדורות. קשה היה לשכנע אותן לשנות מהמנהגים שרכשו.

ואז קמו לעזרת הנשים, הגברים!

בסוף המאה ה-19 קם ברוסיה רופא, תלמיד של פבלוב והצהיר שצריך לעזור לנשים לצאת מהחשכה. הנשים צריכות לדעת יותר על גופן והחליט לפתוח קורס הכנה ללידה, ובקורס יסבירו להן שהלידה והצירים למעשה לא כואבים. דר' דיק ריד צייר משולש שבקודקודו הכאב ובשני בסיסיו מתח וידע. הוא טען שהכאב הוא בראש של האישה ואותו אי אפשר לשנות. אבל את החרדה אפשר להפחית על ידי מתן ידע ואת המתח להוריד על ידי שיטות הרפיה.כאשר מורידים חרדה ומתח, הוא טען, יפחת גם הכאב.

הנשים רעבו למידע ולעיצות שיורידו מהם את החרדה מהלידה. הקורס שניתן על ידי רופא ופזיותרפיסטית נתן הרבה כבוד ליולדות, ד"ר ריד ניסה להחזיר ליולדת את האמון בגופה, וללידה את המקום הטבעי שלה ללא התערבות. נשים שילדו על פי השיטה של ריד, החלו להפיץ את שביעות רצונן, לאירופה, ומשם לארה'ב.

ד"ר לאמאז, בצרפת, המשיך את תורתו של ריד, וגם הוא היה משוכנע, שהכאב בלידה הוא לא אמיתי, והוא רק בראשה של האישה. אישה שצעקה בלידה, הייתה צריכה להתבייש. אישה שביקשה אילחוש בלידה לכאורה נכשלה בתפקידה. עד היום אנו עדיין רואים נשים המקבלות הדרכה על פי שיטת לאמאז ולמרות הנוקשות הרבה שיש בשיטה, אנו רואים נשים המודעות לעצמן, ליכולתן, הן קשובות לעצמן, לתהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בגופן, והלידה מתרחשת באווירה שקטה, ונעימה.

אנו כועסות היום על הגברים שבעצמם לא עברו את חווית הלידה, והמציאו תיאוריות, על הכאב שלא קיים. אך גברים הם אלו הוציאו את הנשים מחשכת ימי הביניים, והביאו את קורס הכנה ללידה, כפי שהוא כיום.

אז איך קורס הכנה ללידה נראה היום?

בנוסף לאנטומיה, לפיזיולוגיה ולהסברים הכלליים שיש לתת קורס הכנה ללידה, היום הוא למעשה מדובר בקורס לאסרטיביות. הזוגות רוצים להבין את השפה המקצועית המדוברת בחדר לידה רוצים להיות שותפים בהחלטות, לממש סגנון לידה שהם מעדיפים

לבצע תנוחות במהלך הצירים והלידה המועדפות ונעימות לאישה. לכוון את האישה להיות מודעת יותר לגופה, מתי אפשר לסרב ולמה, מתי אפשר לבקש ומה לבקש. וההדרכה החשובה ביותר היא ללמד את בן הזוג לזרום עם רצון היולדת ולא להפעיל עליה לחץ, רק בגלל שלו הכי קשה.