טיפול ביילוד במחלקה
טיפול ביילוד במחלקה
עד השחרור הביתה, יעבור היילוד סדרת טיפולים, בדיקות, חיסונים שבשגרה ובדיקות סקר.
ברוב המקרים היילוד והאם עוברים יחד למחלקת יולדות-תינוקות. במקרים בהם נדרש לטפל בתינוק מוקדם יותר, המיילדת תעביר אותו לאחות בתינוקייה תוך זיהוי הפרטים האישים.
עם קבלת התינוק נעשה אומדן סיעודי על ידי האחות.
והתינוק יקבל: זריקה של ויטמין K, טיפול במשחה לעיניים, וכן את החיסון הראשון להפטיטיס (דלקת כבד נגיפית), התינוק ישאר להשגחה במנוחה ולאחר מכן רוחצים אותו מביאים לאם.
הטיפולים נעשים לאחר חתימת הורים על טופס הסכמה למתן טיפולים ביילוד לאחר הלידה ואשר ניתן ליולדת בחדר לידה.
שקילת התינוק:
השקילה הראשונה נעשית בחדר לידה. עם הקבלה בחדר תינוקות נעשית שקילה חוזרת ולאחר מכן פעם ביום. לכל יילוד צפויה ירידה עד כ- 10% ממשקלו בימים הראשונים, ורק אחר כך צפויה העלייה במשקל. שחרור של תינוק שירד מעבר למצופה מיום הלידה עלול להתעכב.
מדידת חום:
נעשית פעם אחת בעת הקבלה למחלקה. מדידה נוספת נעשית רק לפי הצורך.
בדיקת רופא:
בדיקה גופנית ראשונה של היילוד נעשית ביום הראשון לחיים, בשעות הראשונות שלאחר הלידה ובדיקה חוזרת נערכת לפני היציאה הביתה. בדיקת התינוק נעשית ברוב המקרים בנוכחות האם.
מתן ויטמין K לתינוקות לאחר הלידה:
ויטמין K חיוני לגוף ונחוץ לתהליכים הקשורים לקרישת דם, לבניין העצמות ולבניית כל הדם. ליילודים יש רמה נמוכה של ויטמין K בחודשים הראשונים לחיים כיוון שכמות מעטה בלבד ויטמין K עוברת בזמן ההיריון מדם האם לעובר דרך השליה. עקב רמתו הנמוכה של ויטמין K בתקופה הראשונה לחיים (ימים עד שבועות) תינוקות עלולים לדמם בעיקר במערכת העיכול, במערכת העצבים כולל המוח, בטבור ובאזור ברית המילה.
טיפול למניעת זיהומי עיניים ביילודים:
בתהליך הלידה חשוף הרך הנולד למספר רב של חיידקים העלולים לזהם את העיניים. רוב זיהומי הלחמית בילודים ממקור חיידקי אינם מסוכנים, אולם ישנם זיהומי עיניים הנגרמים מחיידקים העלולים לגרום לפגיעה חמורה בעין או למחלה כללית קשה. משרד הבריאות קבע הנחיה מפורשת לטיפול מונע דלקת עיניים גונוקוקלית הכולל מתן חד פעמי של משחת אריתרומיצין 0.5%. הטיפול צריך להינתן בסמוך ללידה הן לאחר לידה רגילה והן לאחר לידה בניתוח קיסרי. טיפול זה עשוי להציל את ראיית התינוק ואף להציל חיים.
אבחון וטיפול בצהבת של היילוד:
צהבת ביילוד, גוון עור צהבהב של העור, היא תופעה שכיחה המופיעה אצל כחמצית מהתינוקות לאחר הלידה. התופעה נגרמת כתוצאה מהצטברות פיגמנט הנקרא בילירובין, הנוצר בזמן פירוק כדוריות דם אדומות ומתפנה על ידי הכבד ומערכת העיכול. מנגנון זה מתחיל לפעול רק לאחר הלידה, ולוקח לו זמן "להיכנס לתלם". עם הבשלת המנגנון, יש ירידה הדרגתית בערכי הצהבת עד לערכים התקינים האופייניים לאדם מבוגר. התינוקות בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח צהבת כוללים כאלה שסוג הדם של אמם O ואילו סוג דמם הוא A או , B תינוקות שנולדו עם חסר באנזים G6PD ("רגישות לפול"), תינוקות שנולדו עם שטפי דם בעור עקב תהליך הלידה, תינוקות שנולדו לפני 37 שבועות הריון, או אם ילד קודם במשפחה סבל מצהבת.
אצל רוב התינוקות מופיעה צהבת קלה ולא מזיקה. ישנם מצבים נדירים בהם רמת הבילירובין גבוהה מאוד ועלולה לגרום לנזק מוחי. כדי להימנע מכך, ניתן לבצע בדיקה לגילוי רמת הבילירובין בבדיקת דם או בתבחין עורי עם מכשיר מיוחד. רמת צהבת מסוכנת תלויה בגיל היילוד, בשבוע הלידה, במשקל הלידה ובמהירות התקדמות הצהבת.
בחלק מהמקרים ערכי הבילירובין מגיעים לרמה שמצריכה טיפול באור – פוטותרפיה. הטיפול באור מחיש את פינוי הבילירובין. ההחלטה על הטיפול תלויה בגיל ובמצב התינוק, בגורמי הסיכון שצוינו לעיל וברמת וברמת הבילירובין. במהלך הטיפול בעור התינוק שוכב בעריסה תחת מנורות הפולטות אור באורך גל מיוחד כאשר העיניים של התינוקות מוגנות. משך החשיפה לאור נע בין מספר שעות ועד מספר ימים ותלוי ברמת הצהבת. לעיתים רחוקות יש צורך בטיפול תרופתי נוסף או בהחלפת דם.
ברוב המקרים של צהבת יילודים יש צורך במעקב בלבד ללא טיפול. מאידך, חשוב להיות ערניים, כיוון שבמקרים מסוימים הצהבת עלולה להגיע לערכים הדורשים טיפול באור. לכן, בהתאם להוראות בשחרור, רצוי להגיע עם התינוק לביקורת רופא ילדים 2-3 ימים לאחר השחרור מבית החולים או להגיע לבדיקת רמות צהבת במרפאה בקהילה.
מרפאת הצהבת בבית החולים:
בבית החולים הדסה עין כרם - מרפאת הצהבת פועלות במרפאת ילדים הנמצאת בבניין אם וילד, קומת קרקע א'-ה' בשעה 13:00. בימי שישי ושבת, נעשה מעקב צהבת לתינוקת שהוזמנו לאחר השחרור במחלקת היילודים בה הייתם מאושפזים
בבית החולים הדסה הר הצופים - מרפאת הצהבת פועלת במרפאת ילדים בימים: א'-ה' בין השעות 11:30-12:30 במרפאה יום ו' בין השעות 09:00-10:00 במחלקת ילודים בקומה 6 יש להגיע עם התחייבות מקופ"ח, במידה והשתחררתם יום קודם-אין צורך בהתחייבות.
אי יציבות מולדת של מפרק הירך:
הסיבות לאי יציבות מולדת של מפרק הירך הן מרובות וקשורות לגורמים תורשתיים וסביבתיים. תופעה זו שכיחה יותר בבנות. איתור מוקדם של מפרק לא יציב מאפשר טיפול מוקדם, התפתחות תקינה של המפרק ומניעת נכות בהמשך. במהלך השהות הקצרה בתינוקייה, כל תינוק עובר לפחות שתי בדיקות גופניות על ידי רופא ילדים. בדיקת פישוק פרקי הירכיים מהווה חלק בלתי נפרד מבדיקת התינוק. תינוקות שבדיקת הירך לא תקינה או שיש להם גורמי סיכון לאי יציבות של מפרק הירך יופנו תוך 6 שבועות מהלידה לאולטרה סאונד פרקי ירכיים וביקורת אצל אורתופד ילדים.