תהליך ההפרייה
תהליך ההפריה
עם השלמת הבדיקות הרפואיות וקבלת תוצאותיהן נקבע לזוג המטופל פרוטוקול טיפול המותאם לבעיותיו הייחודיות. פירוט לגבי התהליך הטיפולי והנחיות מפורטות יינתנו הן מילולית והן בכתב על ידי הרופא ואחיות היחידה.
יחד עם זאת, עקרונות הטיפול דומים וכוללים מתן תרופות (גונאל-F, פיורגון, מנוגון, מנופור, מטרודין) שתכליתן לעודד גיוס של מספר זקיקים בשחלות וזאת לעומת זקיק אחד בלבד המתפתח באופן טבעי. תרופות אלו משולבות עם תרופות אחרות (סינארל, דקפפטיל, צטרוטייד, אורגלוטראן) הניתנות על מנת למנוע את הופעת הביוץ העצמוני במהלך גיוס הזקיקים וטרם שאיבתם מהשחלות.
מהלך הטיפול:
שלב א' - השראת ביוץ
מחזור טיפולי מתחיל ביום 21 או ביום הראשון למחזור החודשי. לפני התחלת הטיפול תתבקשי לבצע בדיקת אולטרה-סאונד של השחלות כדי לוודא שאין בהן ציסטות העלולות להפריע למהלך הטיפול, וכן בדיקה של ההורמונים השחלתיים: אסטראדיול ופרוגסטרון על מנת לוודא כי רמתם תואמת את שלב המחזור בו הנך נמצאת.
השראת הביוץ בצע על ידי מתן תרופות המעודדות ביוץ כגון גונאל-F, פיורגון, מנוגון ומנופור. במקביל לתרופות אלו, ובהתאם לסוג הטיפול שנקבע לך, יבוצע שימוש בתואם של GnRH (דקפפטיל, סינארל, צטרוטייד או אורגלוטראן) למנוע ביוץ מוקדם לא רצוי.
המעקב אחרי התגובה השחלתית יתבצע באמצעות אולטרהסאונד ובדיקת דם להורמונים. כאשר הזקיקים המתפתחים מגיעים לגודל רצוי, תינתן זריקת hCG (אוביטרל, כוריגון או פרגניל) להבשלה סופית של הביציות.
שלב ב'- דיקור השחלה:
שאיבת הזקיקים מתבצעת בעזרת מתמר על קולי נרתיקי המסייע באיתור מיקום הזקיקים בשחלות. מחט המוצמדת אל המתמר דוקרת את הזקיק ושואבת מתוכו את הביצית. התהליך מתבצע בהרדמה קלה או באלחוש מקומי ואורך כ- 30 דקות.
הנוזל הנשאב מן הזקיקים מועבר למעבדה ובה מבודדות הביציות מתוך הנוזל הזקיקי ומועברות לצלוחיות המכילות נוזל תרבית רקמה. הביציות שבודדו לצלוחיות עוברות הפריה עם תאי זרע שהוכנו מבעוד מועד. הצלוחית ובה הביצית עם הזרע מוחזרת לאינקובטור, ולמחרת בבוקר ניתן לקבוע ע"י הסתכלות במיקרוסקופ אם התפתחה הפריה תקינה. במידה והתרחשה הפריה תקינה, הביציות המופרות ממשיכות להתפתח לעוברים אותם מחזירים לחלל הרחם כעבור 24-48 שעות נוספות.
על מנת להימנע מהריונות מרובי עוברים הקשורים ללידות פגים, ההמלצה היא להחזיר לחלל הרחם 1-2 עוברים.
במקרים אחרים ולפי החלטה מראש, ניתן להמשיך ולגדל את העוברים במעבדה עד לשלב הבלסטוציסט (5-7 ימים משאיבת הביציות) ולהחזירם לרחם בשלב זה. אם כי שעור ההריונות המתקבל מהחזרת בלסטוציסט גבוה יותר מהחזרה של עוברים בשלב צעיר יותר, הרי שרק 40%-50% מהעוברים בתרבית עשויים להגיע לשלב זה.
שלב ג' - החזרת העוברים:
החזרת העוברים לרחם היא פעולה פשוטה ונעשית ללא הרדמה. התהליך דומה לזה של בדיקה גניקולוגית שגרתית, וזהה לזה של הזרקת זרע לחלל הרחם. העוברים מוחזרים לחלל הרחם באמצעות צינורית פלסטיק קטנה ודקיקה המוחדרת דרך צוואר הרחם כשבתוכה נמצאים העוברים. העוברים מוזרקים פנימה לרחם והצינורית מוצאת החוצה.
לאחר הזרקת תרופות המשמשות בהפריה חוץ-גופית עלולים לסבול כאבים קלים, אך רק לעתים נדירות מופיעות תופעות אלרגיות.
תסמונת גירוי יתר של השחלות עלולה להופיע אצל - 1%-5% מבין הנשים שבוצעה להן שאיבת ביציות. כאשר גירוי היתר של השחלות מופיע בצורה חמורה, (בפחות מ- 1% מהמקרים), הוא עלול להוביל להצטברות כמויות גדולות של נוזלים בחללי הבטן והריאה עם הפרעות בקרישת הדם וסכנת תסחיפים. לעתים מבטלים מחזורי הפריה כדי למנוע גריית יתר. בכל מקרה כשמופיעים כאבי בטן וקוצר נשימה לאחר החזרת העוברים יש חשיבות להגיע מיידית לבדיקת רופא.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
אי פוריות היא בעיה רפואית המשפיעה על כל היבטי חייו של האדם, החל מרגשותיו כלפי עצמו, יחסיו עם אחרים, השקפותיו על החיים ועד קשיים בזוגיות והיכולת לשמר שגרת היום, לימודים ויכולת להתקדם בקריירה.