אוכלוסיית היעד לטיפולי הפרייה חוץ גופית

אוכלוסיית היעד

אוכלוסיית היעד לטיפולי הפריה חוץ-גופית:

אוכלוסיה זו מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות: אחת מורכבת ממקרים בהם הפריה חוץ-גופית מהווה טיפול ייחודי וסופי בהעדר כל דרך אחרת להרות. האוכלוסייה השניה מורכבת ממכלול של כל בעיות הפוריות כמעט, אשר כעקרון קיים סיכוי להרות בהן גם ללא הפריה חוץ-גופית. מקרים אלה מופנים לניסיון הפריה חוץ-גופית לאחר כישלון טיפול מרפאתי או ניתוחי.

עקרות מכנית:

בעבר הייתה זו ההתוויה העיקרית לטיפולי הפריה חוץ-גופית וכיום מהווה ‎30% ממקרי העקרות. בד"כ נגרמת פגיעה בתפקוד החצוצרות עקב דלקות או ניתוחים שגרמו לחסימה מלאה או חלקית של החצוצרות או הידבקויות סביב השחלות. בעקבות זאת נגרמת הפרעה במעבר הביצית מהשחלה לחצוצרה או במעבר בחצוצרה עצמה.

עקרות הגבר:

כמחצית מהמקרים הנזקקים כיום להפריה חוץ-גופית אצלנו הנם בעיות עקרות הגבר. כמות הזרע הדרושה להפריה חוץ-גופית נמוכה בהרבה מזו הדרושה להפריה טבעית, בה אובדים זרעונים רבים בדרך מהנרתיק למפגש עם הביצית בחצוצרה.

במקרים בהם קיים מיעוט קיצוני של זרעונים, במקרים של העדר תנועה או של צורות פתולוגיות של הזרעונים, וכן במקרי כשלון בהפריה, מוצעת שיטת המיקרומניפולציה בה מוזרק זרעון בודד לתוך הביצית.

עקרות בלתי מוסברת:

כאשר כל הבדיקות שנעשו לזוג עם בעיות פוריות לא העלו ממצא בלתי תקין ובכל זאת לא מושג הריון זו עקרות המוגדרת כבלתי מוסברת. תופעה זו אינה נדירה וכוללת כ- ‎ 10%מכלל המטופלים בבעיית פוריות.

עקרות אימונולוגית:

מצב שבו יש נוכחות נוגדנים נגד הזרע הגורמים למות או ניטרול הזרעונים עם שכיחות של כ- ‎5% בגברים ובנשים. לעתים ניתן לדכא את רמת הנוגדנים ולנטרלם על ידי טיפול בסטרואידים ושטיפות חוזרות של הזרע לפני ההזרקה לצוואר הרחם או לרחם. הפתרון במקרה כישלון הוא הפריה חוץ-גופית בה אין חשיפת הזרע למערכת החיסונית של האישה.

אנדומטריוזיס:

במחלה זו ניתן למצוא קטעים של רירית הרחם הגדלים מחוץ לרחם: על פני קירות האגן, החצוצרות, הנרתיק, צוואר הרחם והשחלות. במקרים רבים נוצרות ציסטות בשחלות, הידבקויות והפרעה למנגנון חריגת הביצית וקליטתה ע"י החצוצרה בביוץ. הטיפול בעזרת הפריה חוץ-גופית מאפשרת עקיפת הבעיה.

כשל שחלתי:

כשל שחלתי מוקדם מאופיין על ידי אל וסת בנשים מתחת לגיל ‎35 ונמצא כגורם ב - ‎1%-5% ממקרי העקרות. מצב השחלות בנשים עם כשל שחלתי מוקדם דומה לזה של נשים בגיל הבלות, עם העדר פעילות זקיקים וביוץ, כאשר הגורמים לכך יכולים להיות בעיה גנטית מולדת, זיהומים, מלאי ביציות שחלתי מוקטן מלידה או תהליך של ניוון בשחלה, טיפולים הקרנתיים או כימותרפיים והפרעות אוטואימוניות. הטיפול במקרים אלו הוא תרומת ניצית.

תרומת ביציות:

קיימים מקרים בהם אין האישה יכולה להרות מביצית שלה וזקוקה לתרומת ביציות. אלו כוללים מקרים של כריתת השחלות, בלות מוקדמת, מחלות תורשתיות או ביציות לא תקינות שלא הופרו בכל שיטות ההפריה שבשימוש.

בארץ, מתן תרומת ביציות הוגבל להיות מנשים העוברות הפריה חוץ-גופית עבור עצמן ומוכנות לוותר על ביציות ולתרום אותן עבור אישה אנונימית.

באישה הזקוקה לתרומת ביציות יש צורך להכין את רירית הרחם לקראת קליטת עוברים על ידי טיפול בכדורי אסטרוגן הבונים את רירית הרחם באופן מלאכותי. כשיש ביציות להתרמה תתחיל המטופלת לקבל טבליות נרתיקיות של פרוגסטרון כדי להכין הרירית להשרשת העוברים ברחם.

פונדקאות:

המושג מתייחס לשימוש ברחמה של אישה אחת לצורך לידת תינוק שנוצר מביצית מופרית של אישה אחרת. נשים העשויות להזדקק לטיפול זה הן נשים שרחמן נכרת או חסר מלידה, או כאלו שרחמן אינו מסוגל לשאת הריון או שמצבן הבריאותי אינו מאפשר נשיאת הריון.