נגישות

ככל שהתקרב מועד הלידה שלי - קיסרי מתוכנן מראש, הרגשתי שאף אחד לא מבין ולא מזדהה עם החרדות והפחדים שלי. לא הכרתי מקרוב את ״בואי נדבר״, מיזם מקורי של הדסה, המזמין יולדות רגע לפני היום הגדול להגיע ולפרוק, לדבר, לספר ולהרגע.

הרגשתי שאף אחד מסביבי לא מבין באמת את הסערה הפנימית שהתחוללה בתוכי, לא מבין את החשש ואת החרדה שליוו אותי לכל מקום, שאף אחד לא מבין ובטח לא יודע לענות לי על השאלות שלא הניחו לי. ומי יצליח להכיל ולנסות לפענח את הפחד שהביא לכאב משתק ולבכי בלילות?

"מה יקרה בניתוח הקיסרי"? "מהם הסיכונים"? "מי אחראי על הוצאת השיליה"? "מי חותך מה"? "מי מנטר את התינוקת שלנו"? "מי ידאג לה"? "מי יוודא שהיא כל הזמן בסדר"? ועוד כל כך הרבה סימני שאלה ששיבשו לי את השגרה.

בתקופה הכי מרגשת בחיינו הפכתי לאישה לחוצה ודואגת, לא ידעתי מנוח והתביישתי בעצמי ובמצבי, התביישתי לדבר על כך.

ההריון הזה היה יקר לליבנו, תרתי משמע. הוא הגיע לאחר שנים ארוכות של המתנה וטיפולי פוריות קשים, במהלכן ידענו לא מעט אכזבות. לעולם לא אשכח את הרגע בו קיבלנו את הבשורה, שברחמי גדל לו עובר מתוק ובריא - בהמשך גילינו שזו עוברית. דאגנו לשלומה ולשלום ההריון רבות. כשסיימנו את כל הבדיקות האפשריות, התחילה להתעורר דאגה אחרת.

ככל שההריון התקדם, הרגשתי שאני אוטוטו מאבדת את זה.

איפהשהו בדרך שעברתי, שמעתי על מיזם ״בואי נדבר״ של בית החולים הדסה - בו הייתי מתוכננת ללדת, במסגרתו ישנה הזדמנות לנשים בהריון להגיע ולשוחח עם מיילדת מנוסה לפני הלידה.

מכל סיבה שהיא!

לא צריך לתרץ או לעבור מליון שאלות ולהגיש מסמכים, פשוט צריך לקבוע ולהגיע - ללא עלות, זה ברור,

ולדבר.

לדבר על הפחדים, על החששות, אולי על לידות קודמות שבגללן נוצר מתח, על הציפייה לקראת הלידה הקרבה ועל כל מה שחשוב רגע לפני היום הזה.

שבוע לפני הלידה ישבתי מול נאוה ברורמן, המיילדת הראשית של הדסה עין כרם.

וזכיתי.

זכיתי לשמוע על מהלך הניתוח שלי, על התפקידים של כל אנשי הצוות, קיבלתי מענה לכל שאלה, גם השאלות שבתוך תוכי חששתי שהן דביליות.... ולאט לאט הרגשתי שהגוף הדרוך שמובילה אותו בטן גדולה של אוטוטו לידה, הולך ונרגע. משתחרר.

נאוה הסבירה בנועם ובסבלנות מה הולך לקרות ולבסוף גם אמרה לי: "בואי נכנס לחדר שבו זה יקרה".

להפתעתי, זה לא היה מפחיד כמו שחששתי.

כשיצאתי באותו יום מהדסה הרגשתי שלמה. ידעתי שיהיה בסדר והבנתי את

כל מה שיתרחש בהמשך.

בעלי ראה אותי באותו יום אפילו מחייכת, שמחה, מה שלא קרה הרבה זמן.

ואם חשבתם שכאן נגמר הסיפור, אז הרשו לי להפתיע.

כשהגעתי ליום המיוחל, המתין לי ד״ר דורון כבירי המנתח שלי וכשהתחיל לדבר, ידעתי שהוא איתי כל כולו. מכיר את סיפורי האישי ויודע שיש לו כאן יולדת קצת מאתגרת, ובנינוחות וחיוך נעים הכין אותי לתהליך והסביר לי הכל, ויחד עם המרגים ד״ר יהודה גינוסר וצוות חדר הניתוח דאגו שתהיה זו עבורי חוויה פשוט מיוחדת, חיובית ונפלאה.

וחשבתם שכאן נגמר הסיפור?

אז אפתיע שוב. כי נאוה זכרה את תאריך הניתוח הקיסרי, ומבלי שהעזתי לבקש, היא פשוט הגיעה. הגיעה ועמדה לצידי לאורך כל הניתוח - מתוך מסירות שלא פגשתי כמותה ולא ידעתי שקיימת.

פשוט כי היה לה חשוב.

היום אני חובקת באושר בת מדהימה שהצטרפה אל משפחתנו ויודעת שהחוויה בהדסה עברה ככזו מעצימה ושלמה בזכות ההכנה המיוחדת הזו, בזכות צוות קשוב ומכיל ובזכות נאווה.

מאחלת לכל אחת כזו ״נאווה״ מהדסה בלידה שלה.