פעילות גופנית בהריון

פעילות גופנית בהריון

הריון הוא לא מחלה. זהו תהליך טבעי אך טראומטי לגוף האישה, הוא משאיר במידה זו או אחרת רשמים על הגוף. גוף של אישה שילדה לא יחזור להיות אותו הדבר. אמנם פעילות גופנית תקטין במידה רבה את הנזקים ותאפשר חזרה מהירה יותר לתפקודה הקודם.

למרות חששן של נשים רבות, פעילות גופנית אינה מזיקה לאם, לעובר או להריון עצמו, זאת בתנאי שהיא מותאמת לצורכי הגוף המשתנים. מחקרים שבדקו את השפעת הפעילות הגופנית בתקופת ההריון על תהליך הלידה ועל העובר הראו השפעה חיובית: הנשים נמצאו משתפות פעולה טוב יותר בלידה, השלב השני של הלידה היה קצר יותר וגם התינוקות לא נולדו עם בעיה כלשהי. כמו כן נמצא שפעילות גופנית תורמת בנשיאת ההריון, בתחושה הגופנית, בהתמודדות עם תהליך הלידה ובשיקום הגוף מיד לאחר הלידה. כושרן הגופני של הנשים נשמר לאורך כל ההריון (1).

מטרת הפעילות הגופנית בהריון היא תחזוקת הגוף – מניעת התרופפות שרירי הבטן וקרקעית האגן, מניעת קיצור שרירים באזור הגב התחתון, מניעת כאבים באמצעות תנועת גוף, מניעת עצירויות והכנה גופנית ונפשית ללידה – לימוד שליטה בקבוצות שרירים והתאוששות מהירה של הגוף מתהליך ההריון והלידה. כמו כן הפעילות הגופנית יוצרת תחושה נעימה (well being), מעלה את הערך העצמי ואת תחושת השליטה בגוף (2).

ההמלצות לנשים הרות הן:

פעילות גופנית קבועה ולא מאומצת , כאשר יש לבצע הפסקות לסירוגין.

יש להימנע מטלטולים וניתורים.

בשל רפיון רקמות החיבור, נשים הרות צריכות להימנע ממתיחות קיצוניות.

ניתן להגיע עד לדופק 150 פ'/ד'.

יש להתרומם באיטיות מהרצפה על מנת למנוע סחרחורות.

יש לשתות בחופשיות לפני הפעילות ולאחריה על מנת למנוע התייבשות.

יש להפסיק להתאמן במידה ומופיעים סימפטומים לא רגילים ולהודיע לרופא המטפל.

חשוב לזכור שהפעילות הגופנית מיעודת רק לנשים שהריונן תקין.

לסיכום, פעילות גופנית קלה עד בינונית אינה מזיקה לנשים הרות בריאות וכן אינה מזיקה לעובר ואף מומלצת לשמירה על הגוף והנפש במהלך ההריון, הלידה ולאחריה.

רשימת מקורות

ריפמן –לוצקי ,ש. (2001). פעילות גופנית בתקופת ההריון. החינוך הגופני והספורט, נ"ז 1, 23-25.

ברנר – אזרד, א. (2001). פעילות גופנית בזמן הריון בקרב נשים ספורטאיות והשפעתה על האם והעובר. עולם הריצה. 30 – 32.