הריון חוץ רחמי
מהו הריון חוץ רחמי?
הריון חוץ רחמי הוא השרשה של העובר והשליה במקום אחר מחוץ לחלל הרחם. המיקום השכיח ביותר להשרשת הריון חוץ רחמי הוא בחצוצרה (97%). בשכיחות נמוכה יותר תיתכן השרשה בשחלות, בצוואר הרחם או בחלל הבטן. הריון מחוץ לרחם איננו תקין, שכן הוא עלול לגרום לקרע של החצוצרה או השחלה ולדימום שעלול לסכן את חיי האישה. לכן,יש צורך להפסיקו.
מהם הגורמים להריון חוץ רחמי?
הגורם העיקרי להתפתחות הריון חוץ רחמי קשור להאטה או הפרעה בתנועת הביצית המופרית לכיוון חלל הרחם. גורמים שכיחים נוספים כוללים:
חסימת חצוצרות בעקבות דלקתאו סיבות אחרות
ניתוחים באגן שגרמו לפגיעה בחצוצרה
טיפולים הורמונאליים המשנים את תנועתיות החצוצרה כמו: טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
בעיה מולדת במבנה החצוצרה
מהם סימני הריון חוץ רחמי?
ההסתמנות הקלינית של הריון חוץ רחמי מתאפיינת ב:
איחור בווסת
דמם נרתיקי
כאבים בבטן התחתונה
תופעות הריון רגילות (לדוגמא: רגישות בשדיים, בחילות)
כאבים בכתפיים
תחושת עילפון
במידה וההריון החוץ רחמי התגלה לאחר היווצרות קרע בחצוצרה, הסימנים יהיו עזים יותר - כאבי בטן חזקים, רגישות עזה בבטן תחתונה, דימום משמעותי ועילפון
כיצד מאבחנים הריון חוץ רחמי?
האבחון נעשה באמצעות הבדיקות הבאות:
בדיקת דם להריון - רמת הורמון ההריון (BHCG) נמוכה משמעותית מהערכים הצפויים לשבוע ההריון, או עליה בלתי תקינה של ערכי הורמון ההריון.
בדיקת על קול (אולטרא סאונד) - שיכולה להדגים במקרים רבים את ההריון החוץ רחמי ואת מיקומו.
כיצד מטפלים בהריון חוץ רחמי?
קיימות 3 אפשרויות טיפוליות. סוג הטיפול תלוי במצבה של האישה ובמהלך התפתחות ההריון:
טיפול כירורגי:
טיפול זה מתבצע לרוב בגישה לפרוסקופית, בה אין צורך בפתיחת הבטן. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית.ב ניתוח מבצע המנתח 3 חתכים קטנים בדופן הבטן (קרוב לטבור) ודרכם מוחדרים מכשירי הניתוח. בניתוח עצמו ניתן לפתוח את החצוצרה ולהסיר את ההריון (Salpingostomy) או כאשר הנזק לחצורה הינו משמעותי מבצעים כריתת חצוצרה (salpinectomy)ץ במקרים נדירים כאשר האישה במצב של שוק בשל איבוד דם חריף מבצעים ניתוח בטן דחוף (Laparotomy) לעצירת הדמם ולהצלחת חיי האישה.
סיבוכי הטיפול הכירורגי:
סיבוכים הקשורים להרדמה כללית
חום לאחר ניתוח
דימום
שארית הריון בחצוצרה מתבטאים בערכי הורמון ההריון (BHCG) שאינם יורדים כראוי. בדרך כלל, ניתן לזהות את הסיבוכים מוקדם ובהתאם לתת טיפול מהיר ויעיל.
טיפול תרופתי:
בדרך כלל ניתן כאשר מצב האישה יציב והסימנים הקליניים מזעריים וקלים, רמת BHCG נמוכה ולא הודגם דופק עוברי בבדיקת על קול (אולטרא סאונד). הטיפול הוא בתרופה מטוטרקסאט (Methotrexate). התרופה מפרקת תאים עובריים שעוברים שגשוג מהיר. התרופה ניתנת במסגרת של אשפוז במחלקה במשך יום עד 3 ימים.
דרך מתן התרופה: התרופה ניתנת בזריקה לשריר העכוז. מינון התרופה נקבע לפי שטח גוף ולכן האחות תשקול ותמדוד את גובה המטופלת לפני מתן התרופה. יש מקרים שהזריקה ניתנת כמנה חד פעמית ויש מקרים שתינתן מנה נוספת, לפי החלטת הרופא. לעתים נדירות, במקרה של היריון צווארי או תוך בטני - תהיה העדפה למתן רב פעמי של 4 זריקות במשך שבוע, באשפוז.
מעקב לאחר שחרור מהמחלקה:
לאחר השחרור מהמחלקה המשך המעקב יתקיים במרפאת חוץ של ביה"ח או בקופ"ח. המעקב יכלול - רמת BHCG בדם. לאחר 4 ימים יש עליה של רמת ה-BHCG והשאיפה היא שלאחר בדיקה זו תהיה ירידה הדרגתית עד לרמה 0 בבדיקות שבועיות.
תופעות הלוואי של התרופה: תופעות הלוואי הן נדירות וכוללות: כאבי בטן, דימום נרתיקי. במידה ומופיעים כאבים חזקים, חולשה או סחרחורת יש לחזור לאשפוז.
טיפול שמרני:
טיפול שמרני הכולל השגחה של מספר ימים במסגרת אשפוז ללא טיפול (ולאחר מכן, מעקב במרפאת חוץ או בקופ"ח), יוכל להתבצע כאשר צפוי שההריון יסתיים מעצמו בדומה לתהליך של הפלה טבעית:
רמת ה-BHCG בירידה
יציבות מודינמית
היעדר כאבים ודימום משמעותיים
ממצא חצוצרתי קטן
כמות הנוזל באגן נמוכה
המעקב כולל: רמת BHCG כל 48 שעות, ספירת דם, בדיקת על קול (אולטרא סאונד). לעתים, המטופלת מתבקשת להיות בצום מספר שעות למקרה שתתקבל החלטה רפואית לנתח אותה.
חשוב לדעת! הטיפול השמרני לרוב אינו כרוך בסיבוכים. עם זאת, יש לזכור שלעיתים נדירות ההריון יכול עדיין לפרוץ את דופן החצוצרה ולגרום לדימום בבטן. לכן, בכל מקרה בו מופיעים כאבי בטן שמתגברים, דימום נרתיקי רב ותחושת חולשה ועילפון - יש לחזור מייד לאשפוז בבית החולים.
חשוב לדעת! מטופלת שסוג דמה הוא RH שלילי, צריכה לקבל זריקת חיסון אנטי די (Anti D).
האם הריון מחוץ לרחם יכול לחזור בעתיד?
כן, הסיכון לכך גדל אם האישה כבר חוותה הריון חוץ רחמי בעבר. לכן, חשוב מאוד להקדים ולבצע בדיקת היריון ובדיקת על קול (אולטרא סאונד) כבר באיחור של שבוע בוסת. זאת, על מנת לאבחנו מוקדם, בטרם יפרוץ.