נגישות

מזיקים בהריון

אם את אוהבת להתעורר בבוקר ולהכין לעצמך קפה חזק ולשתות אותו בליווי סיגריה,ואח"כ בזמן העבודה לעשן עוד קצת מול מסך המחשב ולשתות עוד קצת קפה, ובערב לשתות שוט של וודקה ואולי גם לגלגל ג'וינט שמנמן, הרי שעבודה עצמית לא פשוטה ומאתגרת יש לפניך.

החדשות הטובות הן שגם אם ניסית להיגמל בעבר מהרגל כזה או אחר ולא ממש הצלחת, דווקא בתקופת הריון יש סיכוי לא רע לגמילה, ולו זמנית, מההתמכרויות. ולא, זה לא קל אך בהחלט אפשרי.

האחריות ההורית מתחילה מרגע הכניסה להריון, ויש האומרים שכבר בהכנות לכניסה להריון. אין ספק שאת מודעת לסכנות הטמונות שאלכוהול, בעישון, בקפאין ובסמים, ולא נלאה אותך במחקרים שהוכיחו שעישון זה רע, אבל כן נפרט את הסכנות לעובר שחי, נושם אוכל ומתפתח באמצעותך.

עישון

אין אמנם הוכחה שעישון לפני ההריון גורם לבעיה כלשהי בעובר, אך אין ספק שלעישון בזמן ההריון יש ויש השפעה על העובר. יתרה מזאת: היות שנמצא קשר בין עישון לפריון, מובן שעישון בפירוש אינו מומלץ לנשים הנמצאות בטיפולי IVF. קיימת עדות לכך שתינוקות שנולדו לנשים מעשנות היו בעלי כושר נשיפה ירוד לעומת אלה שנולדו לנשים לא מעשנות. ייתכן שהעישון בהריון משפיע על התפתחות דרכי הנשימה של העובר וגורם לו להיות חשוף יותר לבעיות נשימה (כמו אסתמה, למשל) בהמשך חייו. ההשפעה הבולטת והברורה ביותר מתבטאת במשקלו של העובר: נשים מעשנות יולדות תינוקות שמשקלם נמוך ב-200 גרם בממוצע ממשקלם של התינוקות הנולדים לאמהות שאינן מעשנות. ההפרש במשקל גדל ככל שהעישון כבד יותר. בניסוי בו חוברו נשים מעשנות לניטור אלקטרוני רציף, נראתה בבירור ירידה באיכות הדופק העוברי, עלייה בקצב לבו של העובר וירידה בתנועותיו- וכל זה דקות לאחר העישון. לאחרונה הופיע מאמר שדיווח על רמת משכל (I.Q) נמוכה יותר אצל ילדים בגילים 3-4 שאמהותיהם עישנו יותר מ-10 סיגריות ליום במהלך הריונן. מאמרים אחרים הראו עלייה משמעותית בתמותה עוברית לפני הלידה, במהלכה ואחריה, עלייה במספר ההריונות מחוץ לרחם, הפלות טבעיות, לידות מוקדמות, שכיחות יתר של שליית-פתח והיפרדות שליה, שכיחות עולה של דימומים במהלך ההריון ופקיעת קרומים מוקדמת, שכיחות יתר של תמותה תוך רחמית, שכיחות יתר של שפה שסועה ליילוד וסיכוי של פי שניים למוות בעריסה, והכל בגין סיגריות. ושוב: שכיחות הסיבוכים גדלה ככל שעולה מספר הסיגריות. לעומת זאת, נשים שהפסיקו לעשן בשלב מוקדם של ההריון - ולא יאוחר מחודש ההריון הרביעי- לא סבלו מסיבוכים יותר מאלה הקיימים באוכלוסייה רגילה ולא מעשנת. לכן אין כל ספק שרצוי מאוד להפסיק לעשן בזמן ההריון, ואם "חייבים", לצמצם את מספר הסיגריות למינימום האפשרי (פחות מ-6 סיגריות ליום).

קפאין

הקפאין נמצא לא רק בקפה אלא גם בתה, בקולה, בקקאו, בשוקולד ובתרופות שונות. המחקרים על צריכת קפאין אינם אחידים. חלקם מראה שאין שתיית קפאין כל סיכון, וחלקם מראה עלייה בשיעור לידת תינוקות הסובלים מפיגור קל בגדילה וממשקלי לידה נמוכים יותר. לאחרונה הופיע מאמר שהראה קשר ישיר בין כמות שתיית הקפה ובין הסיכוי לירידת מים מוקדמת: ככל שעלה מספר כוסות הקפה, כן עלה הסיכוי לירידת מים מוקדמת. מה שכן ניתן לומר הוא, ששתיית קפאין בכמות שאינה עולה על 300 מ"ג ליום אינה משפיעה כלל על העובר. כקו מנחה וכללי ניתן לומר ששתיית קפה בכמות של עד 3 כוסות ליום אין לה השפעה על העובר. עם זאת צריך לזכור שקפה הוא חומר משתן, ואם נביא בחשבון את העובדה שבשליש הראשון והשלישי להריון את ממילא רצה הרבה לשירותים, הרי ששתיית הקפה עלולה לחבר אותך אליהם עוד יותר.

אלכוהול

למרות הנתונים המדאיגים על עלייה בצריכת האלכוהול, הבעיה בארץ עדיין לא הגיעה לממדיה ביתר העולם המערבי. רובנו שותים אלכוהול ברמה המוגדרת כ"שתייה חברתית" (קצת בירה או כוס יין במסיבה או ביציאה של יום שישי עם החבר'ה), ואין כל הוכחה ששתייה מסוג זה בהריון גורמת נזקים לעובר. לכן, אם יש לך סיבה למסיבה ומתחשק לך כוסית אחת של יין, אל תבזבזי את הזמן על רגשות אשם. שתי ותיהני. אבל, וזהו אבל גדול, זהו לא אישור לשתייה כרונית. שתייה כזאת יכולה להיות הרת אסון לעובר. נשים אלכוהוליסטיות עלולות ללדת ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברית, המתבטאת בילדים קטנים לגילם הסובלים מפיגור שכלי וממומים קשים, בעיקר בגפיים, בפנים, בלב, בעיניים, ובמערכת העצבים המרכזית. בין החוקרים השונים בנושא ניטש ויכוח מהי הגדרתה של כמות מופרזת, אך ניתן לומר בבטחה ששתיית 5-6 משקאות מכל סוג שהוא (כולל בירה) ליום מהווה בעיה. כמו בעישון, גם בכל מה שקשור לצריכת האלכוהול עולה הסיכוי למומים קשים בהתאם לכמות השתייה.

סמים

שימוש בסמים הוא פעולה אסורה על פי החוק, וודאי פעולה לא בריאה. הסמים חושפים אותך ואת העובר לשורה שלמה של סיכונים. אפילו החשיש, הפחות מזיק לכאורה, יכול לגרום לבעיות אצל התינוק. אם את משתמשת בסמים באופן קבוע, עליך לספר על כך לאחות או לרופא המיילד, עדיף לפני תחילת הצירים, משום שתינוקך עשוי להזדקק לטיפול מיוחד אחר הלידה.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

הנרייטה - מועדון נשים ויולדות כאן בשבילכן