כמעט מוות בעריסה: חלום בלהות של כל הורה

מוות בעריסה - חלום בלהות של כל הורה

פתאום, בלי שום אזהרה מוקדמת, הפנים של התינוק מחווירות והשפתיים מכחילות - תסריט האימה של כל הורה. אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים זהו אירוע חולף שאינו מזיק, ודורש השגחה רפואית בלבד.

מה תוכלו לעשות כדי להבטיח את שלום התינוק?

זה תסריט האימה של כל הורה: התינוק מפסיק פתאום לנשום, פניו חיוורים, שפתיו מכחילות, ואתם חסרי אונים. בספרות הרפואית התופעה מכונה "אירוע מסכן חיים לכאורה", ובראשי התיבות שלה: . על אף הפאניקה ALTE - Apparent life threatening event שמתלווה אליו, לרוב מדובר על אירוע חולף שאינו קטלני. חשוב לדעת שיש לא מעט צעדים שאתם יכולים לנקוט כדי להגביר את הביטחון העצמי שלכם ואת שלום התינוק.

למה זה קורה? מדי שנה מגיעים לבתי החולים לילדים בישראל עשרות הורים, המספרים כי התינוק לא הגיב למשך פרק זמן קצר, הפסיק לנשום, החוויר, הכחיל, ולאחר כמה שניות - חזר בעבר נקרא מצב זה "כמעט מוות בעריסה",

על פי ההשערות, יש כמה גורמים אפשריים:

האחד הוא מצב הקרוי רפלוקס ALTE במצב זה השסתום המונע חזרת מזון ומיצי קיבה לוושט טרם התפתחושט-קיבה באופן סופי. התוצאה: מזון עולה בחזרה מן הקיבה אל הוושט, ומשם אל קנה הנשימה של התינוק, שם הוא גורם לחנק. מצב זה שכיח במיוחד אצל תינוקות שנולדו פגים. הפסקת הנשימה (המכונה בשפה הרפואית "אפניאה") עלולה להיגרם במקרים אחרים כתוצאה מהפרעות בקצב הלב, או מחלת פרכוס. במקרים נדירים, מחלות קשות כמו זיהום בדם (ספסיס) עלולות אף הן לגרום לאפניאה. עם זאת, הרוב המכריע של מקרי אפניאה הנגרמים בתופעת המחוסר בשלות של מרכז הנשימה בגזע המוח. במצב זה, השכיח אף הוא אצל תינוקות שנולדו כפגים, המוח מגיב פחות טוב לריכוז גבוה של פחמן דו חמצני, ותיאום הנשימה אינו תמיד מסונכרן עם הצורך של הגוף בחמצן.

הבדיקות שייערכו בבית החולים עם ההגעה לחדר המיון:

רופא הילדים יערוך לתינוק בדיקה גופנית. הוא יבקש ליטול בדיקות דם, הכוללות ספירת דם לאיתור תהליך זיהומי או אנמיה, בדיקת כימיה לאיתור הפרעה באיזון המלחים בדם, בדיקת גזים למדידת חימצון תקין של הרקמות בגוף, ובדיקת אק"ג לשלילת הפרעות בקצב הלב. כמו כן יישלח התינוק לצילום חזה, שיבדוק בעיה בתפקוד הריאות, שאיפת גוף זר או מיצי קיבה. בחלק מבתי החולים נערכת בדיקת נוירולוג, השוקל האם יש צורך בבדיקת הפרעה חשמלית במוח באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף (אא"ג). באמצעותו מחברים את ראש התינוק לאלקטרודות הבודקות את הגלים החשמליים במוח ומאתרות האם קיים חשד למחלה פרכוסית (כמו אפילפסיה). במקרים נדירים יורה הרופא גם על בדיקת CT ראש ובדיקת אקו של הלב לאיתור מומים מולדים. עם זאת, כאמור, ברוב המקרים לא תימצא כל בעיה, ולאחר שהתינוק ישהה להשגחה בבית החולים למשך יממה, הוא ישוחרר לביתו

מה לעשות כדי לשמור על שלום התינוק, ולהפחית את מידת החרדה:

הקפידו כי התינוק יישן על הגב במשך שנת החיים הראשונה: מחקרים הוכיחו כי שינה על הגב מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה.

לאחר ארוחה ודאו כי התינוק נמצא במצב מאונך (השכבה מוגבהת) למשך לפחות 30 דקות לפחות, כדי למנוע את הסיכון לחזרת תוכן הקיבה במעלה הוושט לעבר הלוע.

הסירו חפצים ממיטת התינוק בזמן השינה ובכלל זה דובי, או כרית. יש הממליצים גם לא לכסות את התינוק בשמיכה עבה, מחשש לחנק.

אל תשנו עם התינוק במיטה בספרות הרפואית מתוארים מקרי מוות מחרידים שבהם הורים מעכו את תינוקם מבלי משים בזמן השינה.

הפסיקו לעשן בקרבת התינוק העישון מגביר את הסיכון למוות בעריסה, לבעיות נשימתיות של התינוק ולחנק. גם אם אתם מעשנים "רק במרפסת", הרעלים ועשן הסיגריות נספגים בשיערכם, בבגדים, בריריות הפה ובזיפי הזקן, ועוברים אל התינוק.

מכשירי ניטור רופא הילדים עשוי להמליץ לכם לרכוש מכשיר ניטור נשימה (מוניטור אפניאה) המתריע על כל הפסקת נשימה של התינוק, או על מד רוויון חמצן (מד סטורציה) המחובר לאצבע התינוק ומתריע כשרמת החמצן בדמו של התינוק מידרדרת.

והעצה החשובה ביותר: עשו קורס החייאת תינוקות. בתוך כמה שעות תדעו להציל את תינוקכם במו ידיכם בקלות ובמהירות.